• 48
    Shares

פרויקט סיפורי חיים הינו פרויקט משותף למועצה אזורית עמק יזרעאל, מפעל הפיס, שותפות ביחד גליל מרכזי ועמותת ותיקי עמק יזרעאל המתקיים זה מספר שנים. הסטודנטים הם חלק מקבוצת מנהיגות צעירה ואחד מהפרויקטים, בו הם לוקחים חלק, הינו מפגש עם ותיקים בביתם לכתיבת סיפור חייהם. את עשרת הסטודנטים הנחתה בכתיבה ובאיסוף החומר, מירב דודאי, ביבליותרפיסטית במקצועה

במהלך הטקס אותו הנחתה תמי אידלשטיין, מנהלת תרבות ופנאי בסב יום, סיפרה מירב דודאי, על התהליך שעברו הסטודנטים במהלך השנה וכן הזמינה את הוותיקים והסטודנטים לספר מחוויותיהם המשותפות. “הסטודנטים עמלו על הפיכת תכני המפגשים, ליצירת ‘סיפור חיים’, וזו עבודת כפיים קשה”. סיפרה מירב דודאי, “אומנם, לא בשמש הקופחת או בצריף רעוע, אבל כן עבודה שמצריכה הרבה הקשבה, תמלול, הקלדה, ארגון הטקסט, איחוד סיפורים ושברי זיכרונות. חיי הוותיקים נשזרו השנה עם חיי הסטודנטים, והחוויה הזו הולידה עשרה סיפורי חיים שרובם נטועים עמוק בעמק שלנו, וכולם מאפשרים מסע לזמנים אחרים בעולם ובהוויה הארץ-ישראלית”.

טווח הגילים של עשרת הוותיקים נע השנה בין 70-87. השתתפו בפרויקט ארבעה גברים ושש נשים; מתוכם שלוש משדה יעקב, ושניים מבלפוריה. שישה מהם צברים, ומתוכם שלושה נולדו במקום בו הם חיים גם היום – שדה יעקב, מזרע ובלפוריה. אחד מהם מעולם לא עזב את המקום בו נולד. שלושה נולדו באירופה ועלו לארץ במסע ארוך ומפרך. אחת נולדה בתימן, וכילדה יצאה עם משפחתה למסע הארוך לארץ ישראל, שידוע בשם מבצע “על כנפי נשרים’. ותיק אחד זכה ב’צל”ש הרמטכ”ל’, וותיקה אחרת שכלה את אחיה, את בנה ואת אחיינה במלחמות ישראל. שלוש מורות ומורה יש בין הוותיקים, ואחת מהן זכתה בתואר ‘מורה טוב מורה לחיים’, בשנה הראשונה שבה ניתן האות.

נגה ארד, סטודנטית משמשית, אשר ליוותה את סיפור חייה של פנינה בן ברק בת ה-84 מנהלל, סיפרה: “לאחר שנחשפתי לסיפור חייה של פנינה, נדהמתי מהכוחות והעוצמה שיש בה ועל הבחירה שלה לחיות בכל יום מחדש- לקום עם חיוך, לעשייה מגוונת ובלתי פוסקת. פגשתי אישה מלאת חום ואהבה.”

אייל בצר, ראש המועצה, אמר: “אני רואה חשיבות מהמעלה הראשונה לכך שסיפוריהם של ותיקי העמק ימשיכו הלאה ויסופרו על ידי הדור הצעיר. מעבר לקשר החם ולשימור הזיכרון האישי, סיפורם הוא גם סיפורו ההיסטורי של העמק. אנחנו מעניקים מדי שנה מלגות רבות לסטודנטים, אך מלגות המעורבות החברתית, אלו שיוצרות את הקשרים הרב דוריים, הן המרגשות מכולן”.

“רצינו שייווצר פה דיאלוג אמתי בין עבר, הווה ועתיד.” סיפרה נוקי בן שושן, מנכ”ל עמותת ותיקי העמק, “כל אחד הטביע את חותמו ביצירה משותפת המעלה את סיפור חייו תוך הבנה כי היסטוריה אינה כתובה בספרים, היא כתובה באנשים.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.