• 48
    Shares

אירוע רודף אירוע, פשע רודף פשע, רצח משכיח את הרצח שקדם לו , ימים אחדים לפני. כותרות קטנות וגדולות בעמודים פנימיים של העיתונים, במהדורת החדשות נוגעים לא נוגעים, כמה מגישות מרימות גבה, משדרות אמפתיה, חמלה על הקורבנות וכולנו ממהרים לאייטם הבא, מותירים בשולי הדרך את הגוויות, את הפשעים החמורים, את מצבורי הנשק, את הרשע

זו לא תרבותו של העם המוסלמי, זו לא אמונתו, לא נולדנו רוצחים, לא חונכנו לסכין ורובה, אמונתנו היא קודש, דתנו קודש קודשים, ספר הספרים של עמנו, הקוראן מלמד לאהוב, להיות בני אדם טובים.
ועכשיו, אחרי הצהרה זו, אני מבקש כמוסלמי טוב , להתמודד עם המציאות, לא מתוך רצון למצוא אשמים, לא מתוך גלגול אחריות, לא מתוך חולשה כי אם מתוך עוצמה, עוצמת האדם שבנו.

כאזרח ישראלי גאה, כערבי מוסלמי מאמין, כבנאדם שהמצפן האנושי שלו, המוסר והערכים מנחים אותו, אני מבקש להתבונן בתהליכים שיצרו את המפלצת הנוראית הזו, מפלצת הרוע, הרצח, אותה אנו מתעבים עד בלי די.

הסכמנו שהתינוקות במגזר הערבי אינם נולדים עם רובה וסכין, אלא ככל תינוק אחר בעולם בלי שיניים, עם צחוק כובש ובכי מכמיר, מכאן אפשר להמשיך.

למדינת ישראל, דמוקרטיה יציבה ,המעניקה שיויון לכל אזרחיה , ללא הבדלי דת מין וגזע, יש חלק בתהליכים המובילים למציאות העגומה, למשטרת ישראל ולמוסדות השלטון יש חלק במציאות ההרסנית הזו, ולנו האזרחים הערבים יש חלק שווה באחריות להפיכת חלק מבני המגזר למי שהאלימות היא שפתם.
אני בוחר להתמקד דווקא באחריות המגזר וראשיו למצב עגום ובלתי נסבל זה.

פעם אחר פעם אנו בוחרים באותם נבחרי ציבור, ”מנהיגי הציבור הערבי”, אשר רובם ככולם מגיעים לכנסת, למקום המשפיע ביותר במציאות הישראלית, ובמקום להיות לפה, במקום להיות שליחי הציבור, לפעול למען ציבור שולחיהם, הופכים בין לילה לשרי החוץ, הביטחון, השוויון, של העם שלא בחר בהם, הפלשתינאים, מניפים את דגל אש”פ ברמה, מאבדים עצמם לדעת בסוגיות שאינן מעניינו הראשון של הציבור שבחר בהם, וכך במקום לעסוק בחינוך איכותי, בתרבות גבוהה, באזרחות מחברת, בשילוב, בתעסוקה, בתשתיות, הם בוחרים ,”המנהיגים של הציבור הערבי”, לטפס על המרמרה, להשמיץ את המבקשים לשרת בשירות לאומי , לכנות בוגדים ומצורעים את מי שמבקשים להשתלב בחברה הישראלית ,פרובוקציה פה, פיזור מחלוקת ואיבה שם, והאזרחים הערבים ישראלים? הם תפאורה לקראת הקרקס הגדול והקבוע של , ”מנהיגי הציבור הערבי”, מגלגלי העיניים.

כן רבותיי וגבירותיי, יש לכם אחריות גבוהה מאוד, אחריות לנשינו, לילדינו, לאבותינו, לנו, יש לכולנו אחריות ומחויבות לפעול במלא העוצמה לתהליכי עומק ושינוי משמעותי, להוביל תהליכים יסודיים, לבחור אך ורק בנושאי בשורה חדשה, במי שיהיו הד לקשיינו, שליחים לשיקומה של החברה הערבית בישראל על כל המשתמע מכך.

אין בדברים אלה משום הלקאה עצמית כי אם התבוננות פנימה, בהפנותי את האצבע המאשימה למדינת ישראל, לממסד, לממשלות לדורותיהן ביחסן לחברה הערבית בישראל, אני מפנה גם אצבע מאשימה אלינו על בחירותינו בנציגים שהדבר האחרון המעניין אותם הוא איכות חיינו, ביטחוננו האישי, שלומנו, פרנסתנו, חינוכנו, תרבותנו.

זה הזמן לקחת אחריות, לשנות, לטעת תקווה, לבחור אך ורק באנשים שימסרו נפשם למעננו, שיפעלו במלא העוז והעוצמה למען קהילת ערביי ישראל המצוינת, הטובה, המאמינה, זה לא חלום, זה אפשרי ואנחנו יכולים לחולל שינוי זה.

נאיל זועבי מנהל בית ספר, איש חינוך רודף שלום
ואוהב אדם.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.