• 48
    Shares

שורת מחדלים ארוכה של מח”ש הביאה לסגירת תיק נגד השוטרים שתקפו ללא סיבה את ג’ג’או בימרו, בין המחדלים הקשים נמנים העדויות שנלקחו באיחור של שלושה חודשים, אי ביצוע מסדר זיהוי וכן אי אסיפת מצלמות האבטחה מהאירוע. אתמול פסקה השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי אופן התנהלות החקירה היה רשלני

לאחר 7 וחצי שנות מאבק, קיבל ג’גאו בימרו את הצדק עליו נלחם כשבית המשפט המחוזי קבע שלא רק שג’גאו הותקף על ידי שוטרים שלא עוול בידו אלא שמח”ש התרשלה בחקירת המקרה.

בפסח 2012 יצא ג’ג’או בימרו לבילוי עם חברים בחיפה, לקראת סוף הבילוי, בעודו ממתין למונית, פרצה תגרה בין זרים בסמוך למקום בו עמד מר בימרו, ובעקבותיה הוזעקו שוטרים למקום. השוטרים שהגיעו למקום נהגו באלימות שרירותית ובלתי סבירה כלפי הנוכחים שהתקבצו במקום. אחד השוטרים ריסס גז לכל עבר והחל בריצה לעבר מר בימרו, אשר לא היה מעורב כלל בתגרה. לאחר שריסס גז מטווח קרוב אל גופו של מר בימרו, השתמש אותו שוטר בשוקר חשמלי לעבר חזהו של מר בימרו ולסיום הטיח בו קללות גזעניות כגון “תחזור לאפריקה”. מר בימרו איבד את הכרתו וכשזו שבה אליו גילה שהניידת עזבה את המקום והשוטרים הותירו אותו מוטל על הקרקע.

מר בימרו הגיש תלונה למח”ש ומסר תיאור מלא ופרטים רבים ככל שזכר אודות האירוע, אולם במשך שלושה חודשים תמימים לא נעשו פעולות חקירה ממשיות, או בכלל, לבירור התלונה.

לאחר תזכורות רבות ובשל חוסר יחס מצד מח”ש, פנה מר בימרו לתקשורת, ולאחר שסיפורו זכה לתהודה ציבורית, החלו “לפתע” להתבצע פעולות חקירה. בשל האיחור הניכר בו נפתחה בחקירה ראיות רבות לא היו ברות השגה, או שהושמדו, וכתוצאה מכך ניזוקה משמעותית האפשרות לחקור את התלונה כהלכה.

ואכן, מח”ש סגרה את התיק בהעדר ראיות, מבלי לתת את הדעת על כך שרשלנות חוקריה היא שגרמה להעדרן של הראיות.

מר בימרו הגיש לפרקליטות ערר על החלטת מח”ש, אולם זו דחתה את הערר.

בשנת 2015 הוגשה תביעה נזיקית נגד המשטרה ומח”ש – בגין התקיפה האלימה ובגין החקירה הרשלנית שנוהלה ביחס לאותה תקיפה. במשך ארבע שנים ארוכות נוהל הליך בבית משפט השלום, ובתומן קבע בית המשפט כי אכן מר בימרו הותקף שלא כדין והוא זכאי לפיצוי של 40,000 ₪ אך יחד עם זאת נפסק שלא הוכח שחקירת מח”ש בוצעה ברשלנות, וכנגד מר בימרו נפסקו הוצאות בסך30000 ₪.

בחודש אפריל 2019 הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי וביסודו שתי טענות: (1) פסיקת בית משפט השלום בעניין הרשלנות שגויה, (2) פסיקת בית משפט השלום בעניין ההוצאות בהן חויב מר בימרו.

בפסק הדין שהתקבל אתמול כתבה השופטת דותן: “לאחר שבחנתי את טענות המערער המתייחסות לחקירה הרשלנית שנוהלה ע”י מח”ש, אין מנוס מן המסקנה כי תוצאות החקירה ואופן ניהולה אינם מתיישבים עם שקידה סבירה ותומכים בגישה לפיה מח”ש לא פעלה על פי הנורמות המצופות ממנה”.

נוסף על הפסיקה, בית המשפט המחוזי ביטל את ההוצאות השערורייתיות שנפסקו לחובת מר בימרו ובמקומן פסק לטובתו 10000שח.

ג’ג’או בימרו: “אחרי מאבק של 7 שנים וחצי, מאבק ארוך ועיקש בו הפרקליטות ומח”ש עשו הכל כדי לא להודות בחקירה רשלנית ולהעמיד את השוטר שפגע בי לדין, סוף סוף אנחנו רואים פסיקה של בית המשפט המחוזי בו השופטת דותן קבעה כי נעשה רשלנות. אחרי רכבת הרים, אני זוכה לראות עשיית צדק! הפסיקה מבחינתי תקדימית וחשובה לגבי הנהלים, סדר העבודה והחלטות שמח”ש יקבלו בעתיד. כולי תקווה שהפסיקה תוביל לטיפול יעיל ונכון של התלונות המוגשות על אלימות משטרתית לטובת כלל הנפגעים ובפרט על מקרה רצח כמו זה שחווינו עם סלומון טקה ז”ל”.

עו”ד אביתר קנולר ועו”ד יערה וינקלר-שליט, ייצגו בהתנדבות את מר בימרו לאורך כל ההליך, ומסרו כי: “פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי מהווה בשורה חשובה ושלב נוסף בדרך הארוכה לתיקון פגמים וכשלים שקיימים במח”ש, במיוחד ביחס לקהילה האתיופית בישראל”.

ממשטרת ישראל ומחלקת מח”ש טרם התקבלו תגובות, לכשיתקבלו הן יפורסמו במלואן.

ג’ג’או בימרו ועו”ד קנולר בבית המשפט צילום: ליאת תימור

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.