אם אתה ספורטאי ?!

את המאמר הזה חשוב שתקרא.

אם אתה הורה לספורטאי – חשוב שתבין.

להיות ספורטאי עם ADHD זה יתרון במובנים רבים, אך היתרונות מלווים בחסרונות רבים שפעמים רבות הספורטאי והקבוצה משלמים עליהם מחיר כבד.

ד”ר זיוה שגיא מומחית להפרעות קשב מביאה דוגמאות מוכרות לכולם מעולם הספורט.

מגיק ג’ונסון, מייקל ג’ורדן, ג’ייסון קיד – שחקני כדורסל
בייב רות, נולאן ראיין – בייסבול
קארל לואיס – אצן מדליסט אולימפי
מייקל פלפס – שחיין מדליסט אולימפי
ועוד רבים אחרים. כל אלו ספורטאים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז.

אילוסטרציה

*צילום אילוסטרציה שאטרסטוק

לפני כמה שנים שמעתי ראיון בתקשורת. המרואיין היה המאמן של אחד הספורטאים המובילים בארץ. המאמן סיפר שהספורטאי שלו איננו מגיע בזמן לאימונים, משתעמם מהר וכתוצאה מזה מסרב לבצע תרגילים, התגובות שלו במשחקים מאד אימפולסיביות ולכן הוא מפסיד נקודות רבות ומפסיד במשחקים. במשחק עצמו בכל פעם שהוא עושה מהלך שגוי הוא מגיב בתגובות לא הולמות ואף בשל כך הוא מפסיד נקודות. הספורטאי הזה יכול היה להגיע להישגים גבוהים בהרבה מהישגיו הנוכחיים אם היה מטפל בסימפטומים של הפרעות הקשב המנהלים אותו.

זוהי דוגמה אחת לקשיים שהפרעת הקשב מייצרת אצל ספורטאים. קשיים נוספים העלולים לפגוע בתפקוד הספורטאי ובהישגיו: התפרצויות כעס, התמכרות לסמים ו/או אלכוהול, חוסר ריכוז באימונים ובמשחקים, איחורים לאימונים ולמשחקים, קשיים בהתארגנות ושכחה של ציוד מתאים לאימונים ולמשחקים, קשיים בתפקוד קבוצתי (בשפה העממית הם נקראים אגואיסטים) ועוד.

הרשימה שבראש המאמר מצביעה על ספורטאים מצליחים. חלקם אובחנו וחלקם לא אובחנו כ – ADHD. גם בהיותם מצליחים מאד בתחומם, הפרעות הקשב והריכוז גורמות להם לשלם מחירים כבדים בתחומי חיים אחרים ואף בתחום הספורט שבו הם מתמקצעים.
חוסר גמישות ונוקשות: בראש ובראשונה, בא לידי ביטוי בקושי להתמודד עם שינויים. כל שינוי יוצר מצב פסיכולוגי של לחץ המלווה בחרדה, כעסים, פחדים לקראת העתיד לבוא, וקושי להתמודד עם המצב. תפיסה חשיבתית נוקשה רואה רק פתרון אחד אפשרי לכל מצב; נטייה למצבי רוח והתמקדות בחצי הכוס הריק במציאות; צורך להיות צודקים בכל מצב.

הפרעת קשב עלולה לגרום ללוקים בה להערכה עצמית נמוכה, לכן הם תופסים כישלון כעדות לכך שהם בלתי כשירים ובעלי ערך נמוך לעומת אחרים. הם מאופיינים במחשבות שליליות, בתחושה של חוסר שליטה בחיים ומתמקדים ב”מעגל הדאגה”, בחוסר תקווה וחוסר אונים.

חוסר סדר וארגון והסחת הדעת: אנשים עם הפרעת קשב נוטים לאבד דברים; שוכחים היכן הניחו חפצים; שוכחים להגיע לפגישות חשובות; מתקשים לסיים מטלות; מיומנויות לקויות של ניהול זמן ומתקשים לבצע משימות באופן עקבי ורציף; שוכחים הוראות, גם אם ההוראה ניתנה כדקה קודם לכן.

אימפולסיביות: חוסר בשליטה ובמשמעת עצמית: אנשים עם הפרעות קשב פועלים לפני שחושבים; מתקשים לחשוב על ההשלכות של מעשיהם; סובלנות נמוכה למצבי תסכול המלווה גם בהתפרצויות כעס; תלונות חוזרות ונשנות על מעסיקים, המובילות לכעסים ולעיתים להתנהגויות אגרסיביות ולקושי להשתלב במקום עבודה חדש.

דימוי עצמי נמוך -אילוסטרציה

העיסוק בספורט מאופיין בעמימות, בהתמודדות עם שינויים רבים מאד ובמצבי חיים המחייבים גמישות ופתיחות; באינטראקציות חברתיות רבות במחייבות תקשורת בין אישית תקינה; לקויות אלה עלולות להיות לרועץ לספורטאים ולקבוצות שלהם. בנוסף לכך, בשל הדימוי העצמי הנמוך מתקשים בהתמדה; עלולים לנטות לדיכאון, מצבי רוח קיצוניים וייאוש. ונטיות אלו יכולות להיות הרסניות לקריירה שלהם עצמם ולתפקוד הקבוצה.

ד”ר זיוה שגיא מוסיפה: לפעמים, בטעות, מתייחסים אל ההתנהגויות שאוזכרו לעיל, כבעיות רגשיות/אישיותיות. כתוצאה מכך, מנסים לטפל בהיבטים ההתנהגותיים תוך כדי ניסיות למצוא סיבות פסיכולוגיות להתנהגויות הללו. טיפול בהתנהגויות לא יניב תוצאות, אלא אם יטפלו ישירות בהפרעת הקשב, שהיא המקור הראשוני לקשיים. הדימוי למצב זה הוא עץ שעליו וענפיו חולים. ניסיונות חוזרים ונשנים לטפל בענפים ובעלים לא מצליחים לפתור את התחלואה של העץ, אך ברגע שיבינו שהבעיה טמונה בשורשים, ויטפלו בהם, העלים והענפים יבריאו.

הפרעת הקשב משולה לשורשים. כל זמן שהיא לא תטופל, היא תמשיך להזין וללבות את הבעיות.
אימון אישי ממוקד ADHD עובד על כל הלקויות הללו. מלמד אסטרטגיות לניהול הלקות ועקיפתה. מלמד התמקדות בהצלחה והעצמתה. אימון אישי ממוקד ADHD תורם לספורטאי וכפועל יוצא לקבוצתו, למאמנים ולכל הסביבה המשפחתית והחברתית שלו.

כתבתה של ד”ר זיוה שגיא Ph.D בפסיכולוגיה מומחית להפרעות קשב, ומאמנת אישית.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.