שאטרסטוק

בשבועות האחרונים אמצעי התקשורת מדווחים בדיווח מאסיבי על וירוס הקורונה. תמונות של מגפה איומה המשתוללת בעולם מציפות אותנו מכל עבר. רוב בני האדם בעולם חווים אי נוחות רבה לאור הדיווחים המאיימים על בריאותנו ועל שלומנו. החששות והפחדים אינם מדלגים גם על ילדנו, שהמידע מחלחל גם אליהם.
פחד הוא רגש טבעי, שכולנו מרגישים אותו מדי פעם. זהו שלב התפתחותי תקין, והפחדים הם חלק מההתפתחות התקינה של הילד. ההתמודדות עם הפחדים החל מינקות מלווה ונתמכת על פי רוב על ידי ההורים או המטפלות המאפשרים לילדים לגדול ולהתפתח כילדים בטוחים ובריאים. מרגע לידתו פוגש התינוק ‘סכנות’ שונות: רעשים שונים, אור חזק, למעשה כל דבר שקורה מסביבו, מבחינתו מגיע בפתאומיות ומבהיל. בתהליך התפתחות אישיות הילד, כאשר הגורמים המפחידים חוזרים על עצמם שוב ושוב, לומד התינוק להסתגל אליהם, להתגבר על תחושת הפחד ומגיב על פי רוב ברתיעה קלה. זהו תהליך התפתחותי טבעי שהילד חייב לעבור על מנת להתמודד עם העולם. הפחדים שילדים פוגשים חלק גדול מהזמן הם ממצבים כגון מפלצות, חושך, רעשים חזקים מאוד וכדומה. בתקופה האחרונה נכנס לחיי הילדים וירוס הקורונה כגורםמאיים ומפחיד שאף עליו צריך ללמוד להתמודד ולהתגבר.
אצל ילדים מסוימים, הפחדים הללו עלולים להפוך לחרדות של ממש, וחוסר היכולת שלהם ושל הוריהם להתמודד עמם, עלולה לגרום להן להתעצם ולהפוך לבעיה של ממש.
כיצד להבחין בין פחד לחרדה? פחד הוא תגובה לסכנה ספציפית, למשהו שהוא יחסית מוגדר ומסוים, אך לא בהכרח מוחשי, כמו למשל פחד ממפלצות. לעומת זאת חרדה נובעת ממקור פנימי, שהוא לא מוסבר, לא ממוקד, ומתבטא בתחושה לא נוחה, עמומה, אך כרונית וגורמת סבל רב, פיזי ונפשי, לאדם.
“הפרעות חרדה” הן תגובות קיצוניות שגורמות למצוקה רבה אצל הילד, או תגובות אשר גורמות לילד לאי תפקוד במהלך היום. לרוב, ילדים בעלי “הפרעות חרדה”, נוטים לחשוב על סיטואציות רעות, בעלות סבירות נמוכה יחסית להתממש, כאילו הן עלולות להתרחש בכל רגע נתון. לדוגמא, הידבקות בוירוס הקורונה, מחלה קשה, תאונת דרכים, טביעה במים או מוות של מישהו קרוב.
חוסר היכולת של הילדים להתמודד עם החרדות גורם להם ללחץ, ובגלל שאינם יודעים כיצד להרגיע את עצמם הם נוטים לברוח ממצבים כאלה, עוד בטרם הרגישו בו. לעיתים הן מלוות בהימנעות מביצוע פעולות שגרתיות: רחצה, שינה במיטתם, מסרבים לשחק בחדר אם ההורים לא נוכחים, קרי הצמדות להורה ובקשת קרבה. במקרים רבים הם אינם רוצים ללכת לבית הספר, בורחים משיעורים, יוצאים באמצע מבחן או לא מגיעים אליו מלכתחילה, לא יוצאים לטיולי כיתה – הכל כדי להימנע ממצב בו הפחד עלול להתעורר. עלולים לפתח בעיות אכילה שיתבטאו בחוסר תיאבון, הקאות. החרדה עלולה להתבטא בנסיגה משמעותית בהרגלי הניקיון, כמו חזרה להרטבה ולעשיית צרכים. עלולים לפתח התנהגויות של תוקפנות ואלימות כלפי סביבתם הקרובה. קשיי ריכוז, מוסחות ובלבול. דיכאון ואפתיה שיתבטאו בשתיקה, עצבות ממושכת, האטה בפעילות, הבעת ריקנות. לעיתים מצבים פיסיים של כאבים שיתבטאו בכאבי ראש חזקים, כאבי בטן, תחושת שיתוק בחלקי גוף שונים, חוסר בטחון רב.

שאטרסטוק

כיצד מטפלים בחרדות קלות אצל ילדים ? להורים תפקיד משמעותי בעזרה ותמיכה בילדים המפתחים חרדות. הדרך לתמוך בילדים היא בראשית הקשבה מכילה. שמשמעותה, בראשונה לשדר לילד שמאמינים לו, להימנע מביטויי זלזול וכעס, לא להילחם בילד ולהכריח אותו לבצע דברים שאין ביכולתו לבצע, לא להיכנס לווכחנות, ולעימותים, לא לגלות רחמים מוגזמים, לא להאשים את הילד ולא להבטיח ש”הכל יהיה בסדר”. הילד זקוק לתשומת לב ולמגע אישי, לשמירה על מסגרת יומית קבועה כמו שעות שינה ואכילה.

במצב חרדה יש להיוועץ ברופא על מנת שיאבחן את חומרת החרדה שימליץ על טיפול מתאים. לעיתים החרדה קשה מאד והיא מחייבת טיפול רפואי וגורמי טיפול מקצועיים מתחום בריאות הנפש.–

שאטרסטוק

אימון אישי-דיאדי (הורה וילד) מאפשר לפתור את הבעיה. תהליך האימון מלמד את הילד וההורה כיצד להתמודד עם התקפי החדרה ועוזר לילד להרגיע את עצמו בצורה הטובה ביותר. בתהליך האימון, המאמן לומד להכיר את הילד ואת הפחדים שלו ומאתר את הגורמים למצבי החרדה, כדי לתת לילד ולהוריו את הכלים המתאימים ביותר עבורו. הכלי המשמעותי ביותר שבו לומדים להשתמש הוא שינוי שפת הדיבור לשפה של הצלחות. הילד צריך להיות מסוגל לראות את כל היתרונות והמעלות שלו ולדעת שהוא מסוגל להתמודד עם כל דבר בעצמו. דיבור על הצלחות עוזר לילד, בסופו של דבר, לתחושת מסוגלות ולהעלאת הביטחון העצמי. כאשר הביטחון העצמי עולה, הילד מצליח להתמודד עם החרדות שלו בעצמו ואינו זקוק להורה שיחזק אותו.

במצבי חרדה יש לזהות היכן נמצא הילד במצבי חיים שונים על הרצף הבא: (1) מחשבות רבות (החרדות) משתקות אותי; (2) מחשבות רבות אני מצליח להתמודד עם נוכחות של מבוגר; (3) מחשבות רבות אני מצליח להתמודד בעצמי; (4) מחשבות מעטות אני מצליח להתמודד בעצמי; (5) אין מחשבות כלל ואני עצמאי. כאשר הילד וההורה מעבירים את מרכז תשומת הלב אל מצבים 3, 4 ו – 5 תמונת החרדה מקבלת פרופורציות חדשות ומסתבר לעיתים שהתמונה איננה כה דרמטית, כפי שחשבו בהתחלה. ההתמקדות בהצלחות משפרת את התפקוד גם במצבים 1 ו – 2. והכי חשוב המון אהבה.


ד”ר זיוה שגיא
Ph.D בפסיכולוגיה
מאמנת אישית
מומחית להפרעת קשב
מרצה בטכניון ביחידה ללימודי חוץ

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.