עכשיו זה רשמי, הארכיון של עו”ד אברהם אמיר, יקיר העיר עפולה, הועבר והתקבל בארכיון הציוני המרכזי של מדינת ישראל.
במכתבו לסימון שליאכטר, מהארכיון הציוני, כתב עו”ד אמיר:

“בשנת 2022 מלאו 83 שנה לעליית משפחתי ארצה. ב-31 במרץ 1937 הפליגו הורי רחל ויחיאל אוני זכרם לברכה, מנמל קונסטנצה בים השחור, בספינה ”פולוניה” לארץ ישראל, לאחר שהגיעו לעיר ברכבת מעיירתם ורבה בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה (אז בתחום פולין). הם עלו לחוף הארץ המובטחת ב-4 באפריל. אני נולדתי חמש שנים לאחר מכן. הורי היו פעילים בתנועת החלוץ שנים רבות ולכן זכו בסרטיפיקט בריטי שהגיע בזמן. כל יקיריהם שנותרו בפולין נספו בשואה. בשלהי קיץ 2011 ביקרתי בעיירה, הנוף מדהים, אך הצער רב על תושביה היהודים שנכחדו.
עם הגיעם של הורי לארץ הגיעו לעפולה, אבי עבד כחלוץ בסלילת כבישים ובבניית ביצורים לצבא הבריטי ואימי כעוזרת בית. בעת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1940, כשהארץ הופצצה על ידי מטוסים איטלקיים, החליטה חברת החשמל להעביר את המחסנים הראשיים שלה בצפון הארץ, שהיו במפרץ חיפה, לעומק הארץ, מחמת סכנת ההפצצות. במגרש גדול הצמוד לתחנת הרכבת, הוקמו המחסנים והציוד הועבר אליהם ברכבת ממפרץ חיפה. אבי התקבל אז לתפקיד המחסנאי בתנאי שיגור במתחם עם משפחתו, בצריף שהוקם על המתחם. אני נולדתי בבית חולים העמק ושנות ילדותי הראשונות עברו עלי בצריף זה.
בשנת 1945, כשנסתיימה המלחמה הוחזרו המחסנים לחיפה והמתחם נסגר, אך אבי כבר נשאר לעבוד בחברת החשמל ועבד בה עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1970. הוא נפטר בשנת 2001 בהיותו בן 97.
לאחר המלחמה היה אבי פעיל בארגון ההגנה. הורי, אחותי ואני גרנו במספר דירות שכורות עד שבשנת 1951 נכנסנו לבית משלנו בשיכון הוותיקים.
כעובד חברת חשמל הספיק שכרו של אבי למחייתנו ואמי המשיכה להיות עקרת בית, עד שלאחר הקמת המדינה נקראה על ידי ארגון אימהות עובדות לעבודה במעברות, בעזרה לקליטת משפחות העולים והדרכתם בנושאי טיפול בתינוקות, בבישול ובתברואה. בתחילה עבדה במעברות עפולה ובית שאן ועם הקמת קריית שמונה עבדה בה. בשנות עבודתה האחרונות עד ליציאתה לגמלאות עבדה בלשכת הרווחה בעפולה.
לאחר סיום הלימודים שירתי בצה”ל, בשירות סדיר בחיל המודיעין. במסגרת שירות המילואים גויסתי לשרת במלחמת ששת הימים בגזרת ירושלים ובמלחמת יום הכיפורים בגזרת בקעת הירדן.
לאחר שחרורי משירות סדיר בצה”ל למדתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיימתי לימודי בשנת 1967. לאחר מכן שבתי לעפולה עם אשתי רבקה, בת ירושלים ונצר לשושלת רבנים, שמשפחתה עלתה לארץ במסגרת עליית החסידים, בסוף המאה השמונה עשרה. מאז אנו גרים בעפולה.
בכל שנות עבודתי לא זנחתי את תרומתי לקהילה: אני עוסק בחקר ההיסטוריה של עפולה והמדינה ואני כותב ערכים על כך בויקיפידיה העברית. הכנתי עבור עיריית עפולה רשימה מפורטת אודות כל האישים שעל שמותיהם נקראו רחובות בעפולה, כולל ביוגרפיות ותאריכים. הנני חבר במועצה לשימור אתרים והכנתי עבור המועצה סקר מפורט על אתרים היסטוריים בעפולה. אני נותן בהתנדבות הרצאות בנושאי היסטוריה של המדינה בפורומים שונים.
יחד עם ילדי ונכדי השתתפתי בחידון הציונות למשפחות בשנת 2015 וזכינו במקום הראשון בחידון האזורי של הצפון ובמקום השני בחידון הארצי. בשנת 2017 הוענק לי תואר יקיר העיר עפולה.
ארכיונו של אבי כולל מסמכים על פעילותו הציונית בכלל ובמסגרת תנועת החלוץ בפולין בפרט, וכל ההתכתבות בקשר לעלייתו עם המשרד הארצישראלי בורשה (הכול בעברית). במשך שנת 1936 במשך זמן רב שבו והודיעו לו על דחיות ועיכובים בעלייה, עד שבשנת 1937 הגיע המכתב הגואל. הם עלו לחוף הארץ המובטחת ב-4 באפריל. אני נולדתי חמש שנים לאחר מכן. מאחר והורי היו פעילים בתנועת החלוץ שנים רבות, הם זכו בסרטיפיקט בריטי שהגיע בזמן. כל יקיריהם שנותרו בפולין נספו בשואה. בשלהי קיץ 2011 ביקרתי בעיירה. הנוף מדהים, אך הצער רב על תושביה היהודים שנכחדו. כמו כן כולל הארכיון תמונות מארגון ההגנה ותמונות עבר מעפולה.
אני שמח לתרום את הכול לארכיון הציוני”. חתם עו”ד אברהם אמיר.

לאחרונה הגיעו נציגי הארכיון הציוני המרכזי, בחנו את החומרים ולאחר ששמעו שוב את הסיפור המשפחתי נטלו את החומרים. וכך כתב הארכיונאי גיורא כץ לעו”ד אברהם אמיר:

”עו”ד אברהם אמיר ועו”ד גל אמיר הנכבדים,
שמחתי לפגוש אתכם ולשמוע על סיפור משפחתכם.
בפגישה מסרתם לארכיון הציוני המרכזי את הארכיון האישי של רחל ויחיאל אוני (הוריו של אברהם אמיר). הארכיון מכיל התכתבויות, תעודות ותצלומים העוסקים בפעילותם בתנועת החלוץ בפולין, עלייתם לארץ ישראל ובפעילותם בעפולה בתקופת המנדט ובשנים הראשות לאחר הקמת המדינה. ההסברים המפורטים שנתתם לי אתמול יסייעו מאוד ברישום של החומר.
צרפנו את הארכיון לאוספים תחת הסימול AK887.
החומר יעבור תהליך של חיטוי ורישום, ולאחר מכן יהיה פתוח לעיון הקהל הרחב. אנו בטוחים שהחומר שנמסר יהיה לעניין רב לחוקרים ולמתעניינים בפעילות הציונית בפולין לפני השואה, בעלייה לארץ ובחיי הישוב.
אני לרשותכם לכל שאלה ובקשה, נשמח לארח אתכם בארכיון בכל זמן ולהציג לכם את אופן האכסון והשימור של ארכיון שמסרתם”.

יצוין עוד כי הארכיון המרכזי פועל לאיתור, קליטה, שמירה והנגשה של חומרים מסוגים שונים, שלהם ערך היסטורי ומחקרי ואשר ראויים לשמירה לצמיתות בארכיון הציוני המרכזי.
הארכיון הציוני קולט חומר מסוגים שונים כמו מסמכים, תצלומים, מפות, תכניות אדריכליות, כרזות, כרוזים, דברי דפוס, חומרים בפורמט דיגיטלי ועוד.

עו”ד אברהם אמיר במשרדו.
צילום: סיגי שור.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.