האוטובוס

בשש וחצי בבקר העירה אותו שריקה שלא הכיר, שהרי בכל בוקר בשעה זו כבר ירד מההסעה במפעל, רוזנצוייג ניתר ממיטתו, משהו קליל פתאום היה בו, לא אותה כבדות, לא אותן כתפיים שחוחות, עיניים טרוטות ושקיות מתחתן, במיטה מ...

הלילה

היום השני למובטלותו של רוזנצוייג חלף עבר לו, היה בטוח כי ישתעמם אלא שהפעם הזמן עבר מהר יותר, לשעמום לא היה סיכוי, גדודי המחשבות בראשו דהרו במלא עוצמתן, הכול עבד, המוח, הלב, לחץ הדם שעלה וירד , וירד ועלה, ה...

שוקו

הלילה חלף, רוזנצוייג לא עצם כמעט עינו, פחד להירדם, ידע שבין נחירותיו הוא גם יכול למלמל משפטים מתלאותיו וייסוריו. קצב נשימותיה הרוגע של רעייתי אפשר לרוזנצוייג לצאת מהמיטה חרש חרש ועל בהונותיו להגיע אל הסלון...